חלוקת המושבים הנותרים נעשית לפי שיטת בדר-עופר
(חוק בדר-עופר חוקק בכנסת בשנת 1973):

בשלב ראשון מחשבים את מודד הרשימה באופן הבא:

\(\Large\frac{תמיוסמ\space הגלפמ\space הלביקש\space תולוקה \space רפסמ}{1 \space +\space תינושארה \space הקולחב \space הגלפמ \space התוא \space הלביקש \space םיבשומ \space רפסמ}\normalsize= המישר \space דדומ\)

הסכמי עודפים

לחלוקת המושבים לכנסת יש מרכיב נוסף: הסכמי עודפים.

הסכמי עודפים נחתמים בין שתי מפלגות כדי שהקולות הנותרים שלהן יוכלו לזכות במושב נוסף את אחת המפלגות מבין שתיהן.

מפלגות אשר חותמות ביניהן הסכם עודפים נחשבות ליחידה אחת לצורך חלוקת המושבים בשיטת בדר-עופר. (הערה: אם מפלגה אינה עוברת את אחוז החסימה הסכם העודפים מבוטל.)

בשלב השני מחשבים את מודד הרשימה בהתאם להסכמי העודפים בין המפלגות.
לדוגמה: אם יש הסכם עודפים בין מפלגות א' ו-ב', מתייחסים אליהן כמפלגה אחת לצורך חישוב מודד הרשימה.

מחשבים באופן הבא:

\(\Large\frac{ב-ו \space א \space תוגלפמ \space ולביקש \space תולוקה \space םוכס}{1 \space + \space ב \space לש \space םיבשומ \space רפסמ \space + \space א \space לש \space םיבשומ \space רפסמ}\normalsize= המישר \space דדומ\)