הנחיות למורה
אשכול בחירות לכנסת 3 – מתוך 3 אשכולות.
מומלץ לעסוק בסדרה לפי סדר האשכולות:
יחידה:
חברה, תרבות
כיתה מומלצת:
כיתה ח', ט'
משך הזמן המומלץ:
45-90 דקות
נושאים/מושגים חוץ מתמטיים הנלמדים באשכול (הֶקְשֶר):
אזרחות – המשך השיטה בה קובעים את מספר המושבים בכנסת שמקבלת כל מפלגה: שיטת בדר-עופר והסכמי עודפים.
מושב לכנסת, מודד רשימה, הסכם עודפים, שיטת בדר-עופר.
ידע ומיומנויות מתמטיים נלמדים (חדשים):
נושא | מושגים | מיומנויות |
ארגון נתונים בטבלה | – טבלה | – הבנת נתונים המאורגנים בטבלה.
– היכולת לארגן נתונים בטבלה. |
יחס | – יחס | – הבנת מושג היחס
חישוב יחס בין שני מספרים נתונים.
– ההבנה כי ידיעת היחס ואחד המספרים מאפשרת לקבוע בוודאות מה המספר השני, והיכולת לחשב את המספר השני.
– ההבנה של השפעת גודל המונה והשפעת גודל המכנה על גודלו של היחס. |
אוריינות מספרית | – שברים עשרוניים | – השוואה בין מספרים עשרוניים. |
בעיות אוריינות מתוך מציאות קרובה לתלמידים | – טבלה להצגת נתונים
– הגדרת המושגים:
— מודד רשימה.
— הסבר: שיטת בדר-עופר
— הסבר: הסכם עודפים | – בעיות המשלבות בין הבנת טקסט מילולי והצגת נתונים הלקוחים מתוך המציאות, לביצוע החישובים המתאימים לפתרון הבעיות.
– מתן טיעונים והצעות לחלוקת המושבים הנותרים. |
מטרות האשכול:
- פתרון הבעיות שבאשכול דורש יישום ידע ומיומנויות במתמטיקה. הפתרון מוביל להעמקת ההבנה כיצד להיעזר בידע בנושאים כמו: יחס, וסדר גודל בין מספרים עשרוניים כדי להבין כיצד מחלקים את המושבים הנותרים בין המפלגות-בהתאם לשיטת בדר-עופר ובהתאם להסכמי עודפים. וכן פתרון הבעיות באשכול מוביל להעמקת ההבנה מה עומד בבסיס שיטת הבחירות בארץ- בחירות יחסיות-ארציות.
- פתרון הבעיות שבאשכול דורש יישום ידע ומיומנויות מתמטיים במתמטיקה בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך ומוביל להעמקת ההבנה בנושאים כמו: פתרון בעיות מילוליות שקשורות למציאות, מושג היחס.
מערך דידקטי מומלץ:
- רצוי להקדים ולשאול את התלמידים שאלות שתלמדנה על הידע שלהם לגבי תהליך הבחירות לכנסת ישראל ולגבי מה שלמדו באשכולות הקודמים שעסקו בבחירות לכנסת. למשל: מי זכאי לבחור לכנסת? מה העיקרון העומד בבסיס שיטת הבחירות? כמה חברי כנסת יש? מה פירוש המילה מנדטים? מהו אחוז החסימה? מי קובע מהו אחוז החסימה? איזו שאלה נותרה פתוחה לאחר שפתרו את האשכול: בחירות לכנסת-חלק ב-חלוקה ראשונית של מושבים?
- ארגון הכיתה: למידה בזוגות או בקבוצות.
- ציוד נדרש: מחשבון.
- ניהול השיעור: המורה יאפשר לתלמידים לפתור את הבעיות שבאשכול באופן עצמאי, כשבאפשרותם להיעזר במדרגות. המורה יעודד תלמידים שמתקשים להיעזר במדרגות, וידריך את התלמידים במקרה שישנן אי הבנות.
המורה יבקש, מתלמידים שסיימו לפתור את הבעיות שבאשכול, להציע שאלה נוספת הקשורה לאשכול ולפתור אותה. - דיון בכיתה:
התלמידים יציגו ויסבירו את תשובותיהם בדיון. רצוי לאפשר להם להציג דרכים שונות לפתרון.
ניתן לקיים דיון קצר לאחר שאלת ההקדמה. ואח"כ לאפשר לתלמידים להמשיך ולפתור את שאר הבעיות שבאשכול.
בעיית מטרה 1 – הקדמה: שאלה זו מטרתה לעורר חשיבה ומעורבות של התלמידים.
רצוי שתלמידים יציעו את הצעותיהם ותלמידים אחרים יגיבו ויביעו את דעתם.
המורה יכול לבחור שתיים/ שלוש הצעות שעלו ורק אותן להעלות לדיון.
ניתן גם להתייחס להצעה במדרגה 1. כדאי לציין שלפני שנת 1973 חלוקת המושבים הנותרים בכנסת ישראל נעשתה לפי השיטה שרועי מציע במדרגה 1.
בעיית מטרה 2 מציגה את שיטת בדר-עופר. רצוי להסביר ששיטה זו מבוססת על חישוב מספר הקולות שיש לכל מפלגה ל"שלם" עבור מנדט נוסף.
ניתן לדון בשאלה מדוע מפלגות עושות ביניהן הסכמי עודפים.
לסיכום הנושא ניתן לשאול את השאלה הבאה:
הבחירות לכנסת ישראל נערכות בשיטת בחירות יחסית-ארצית, כלומר מספר המושבים שכל מפלגה מקבלת בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים עבורה.
האמנם?- הציעו דרך לבדיקת טענה זו. הציגו דוגמה חישובית להצעתכם בעזרת הנתונים של בחירות לכנסת ה -16.
יש לאפשר לתלמידים להציג את השאלות הנוספות שחשבו עליהן ולדון בפתרונות שהציעו.
רצוי שהמורה יבחר, מבין שאלות התלמידים, את השאלות שלדעתו ראוי לדון בהן.
אפשרות נוספת היא להציע לתלמידים להגיש את השאלות הנוספות ואת פתרונן כעבודת הגשה.