הנחיות למורה
יחידה:
חברה ותרבות
כיתה מומלצת:
כיתה ח', ט'
משך הפעילות המומלצת:
45 דקות
נושאים מתמטיים:
אחוזים, יחס, עיגול מספרים, ערך שלם של מספר, פתרון בעיות מילוליות.
נושאים/מושגים חוץ מתמטיים הנלמדים באשכול (הֶקשר):
אחוז חסימה, קולות כשרים, מושב לכנסת, מספר קולות למושב
ידע מתמטי ומיומנויות מתמטיים נדרשים:
נושא | מושגים | מיומנויות |
ארגון נתונים בטבלה | – טבלה | – קריאה והבנת נתונים המאורגנים בטבלה.
– אירגון נתונים בטבלה. |
אחוז | – יחס
– אחוז | – הבנת משמעות האחוז.
– חישוב אחוזים במצבים סטטיים (החלק היחסי של כמות מתוך כמות כללית).
– חישוב אחוזים במצבים דינמיים (הקטנה/הגדלה). |
אוריינות מספרית | – ערך שלם של מספר | – הבנת משמעות המושג ערך שלם של מספר.
– הבנת ההבדל בין ערך שלם של מספר לעיגול של מספר.
– הבנה באילו מקרים יש צורך להשתמש בערך שלם של מספר.
|
בעיות אוריינות מתוך מציאות קרובה לתלמידים | – טבלה (המציגה את מספר הקולות שקיבלה כל מפלגה בבחירות 2003).
– הגדרת המושג: מספר קולות למושב.
– אחוז חסימה | – פתרון בעיות המשלבות בין הבנת טקסט מילולי והצגת נתונים הלקוחים מתוך המציאות, לביצוע החישובים המתאימים לפתרון הבעיות.
– מתן טיעונים והצעות לחלוקת מושבים לכנסת.
|
מטרות האשכול:
- פתרון הבעיות שבאשכול דורש יישום ידע ומיומנויות במתמטיקה בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך. הפתרון מוביל להעמקת ההבנה כיצד להיעזר בידע בנושאים אחוזים ויחס ובנושא אוריינות כמותית כדי להבין כיצד נקבעים מספר המושבים של כל מפלגה בכנסת.
- פתרון הבעיות שבאשכול דורש יישום ידע ומיומנויות מתמטיים, בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך ומוביל להעמקת ההבנה בנושא אחוזים ויחס, ובמושג ערך שלם של מספר.
מערך דידקטי מומלץ:
רצוי להקדים ולשאול את התלמידים שאלות שתלמדנה על הידע שלהם לגבי תהליך הבחירות לכנסת ישראל. למשל: כמה חברי כנסת יש? מי זכאי לבחור לכנסת? מה העיקרון העומד בבסיס שיטת הבחירות? מה פירוש המילה מנדטים? מהו אחוז החסימה? מי קובע מהו אחוז החסימה?
ארגון הכיתה:
למידה בזוגות או בקבוצות.
ציוד נדרש:
מחשבון.
ניהול השיעור:
המורה יאפשר לתלמידים לפתור את הבעיות שבאשכול באופן עצמאי, כשבאפשרותם להיעזר במדרגות. המורה יעודד תלמידים שמתקשים להיעזר במדרגות, וידריך את התלמידים במקרה שישנן אי-הבנות.
המורה יבקש, מתלמידים שסיימו לפתור את הבעיות שבאשכול, להציע שאלה נוספת הקשורה לאשכול ולפתור אותה.
דיון בכיתה:
התלמידים יציגו ויסבירו את תשובותיהם בדיון. רצוי לאפשר להם להציג דרכים שונות לפתרון.
ניתן לקיים דיון קצר לאחר בעיית מטרה 1 (הקדמה). ואח"כ לאפשר לתלמידים להמשיך ולפתור את שאר הבעיות שבאשכול.
בעיית מטרה 1 (הקדמה): שאלה זו מטרתה לעורר חשיבה ומעורבות של התלמידים.
רצוי שתלמידים יציעו את הצעותיהם ותלמידים אחרים יגיבו ויביעו את דעתם.
המורה יכול לבחור שתיים/ שלוש הצעות שעלו ורק אותן להעלות לדיון. ניתן גם להתייחס להצעה שמוצגת במדרגה 2.
בעיית מטרה 2: בדיון ניתן לערוך השוואה בין הצעותיהם של התלמידים למה שמתבצע בפועל.
בעיית מטרה 3 (סיכום): בדיון רצוי לעמוד על הקשר הקיים בין אחוז החסימה לבין מספר המושבים הקטן ביותר שמפלגה יכולה לקבל.
שאלות נוספות: יש לאפשר לתלמידים להציג את השאלות הנוספות שחשבו עליהן ולדון בפתרונות שהציעו.
רצוי שהמורה יבחר, מבין שאלות התלמידים, את השאלות שלדעתו ראוי לדון בהן.
אפשרות נוספת היא להציע לתלמידים להגיש את השאלות הנוספות ואת פתרונן כעבודת הגשה.