בחירות לכנסת – אחוז החסימה – חלק א1
בנושא בחירות לכנסת – 3 אשכולות, בהם נלמד על השיטה בה מחלקים את המושבים בכנסת למפלגות השונות.
באשכולות אלו נתמקד בבחירות לכנסת בשנת 2003 (הכנסת ה-16) ונראה כיצד חולקו המושבים בכנסת זו.
זהו חלק 1 של אשכול א.
תיאור סיטואציה
הבחירות לכנסת
בבחירות לכנסת ישראל הבוחרים מצביעים עבור מפלגה (רשימה), ולא עבור אדם מסוים.
הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית-ארצית, כלומר מספר המושבים שכל מפלגה מקבלת בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים עבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה).
אחוז ההצבעה
אחוז ההצבעה הוא חלקם היחסי של המצביעים בבחירות בפועל, מתוך כלל האוכלוסייה הזכאית להצביע על פי חוק (במדינת ישראל זכאים להצביע אזרחי המדינה שגילם 18 ומעלה).
אחוז ההצבעה עלה במשך שנים רבות בעולם כולו, אך מאז שנות ה-60 יש נטייה לירידה באחוז ההצבעה ברוב המדינות הדמוקרטיות המבוססות. אחוז הצבעה נמוך נחשב לרוב – לבלתי רצוי.
בחירות 2003
בשנת 2003 נערכו בישראל בחירות לכנסת ה-16. היו אז 4,720,075 בעלי זכות בחירה.
3,200,773 אזרחים מימשו את זכות הבחירה והצביעו לכנסת.
מתוכם 3,148,364 היו קולות כשרים (השאר נפסלו מסיבות שונות, לדוגמא, הימצאות של פתקים לשתי מפלגות שונות במעטפה אחת).
- מהו ההפרש בין אחוז ההצבעה לכנסת בשנת 1949 לבין אחוז ההצבעה לכנסת בשנת 2003? פרטו חישוביכם.
- האם אחוז ההצבעה לכנסת בשנת 2003 היה גדול מאחוז ההצבעה לכנסת באפריל 2019? נמקו.
- אחרי שפתרתם את השאלות בבעיית מטרה 1 (הקדמה), המשיכו למה עוד ניתן לשאול.
- או, במידת הצורך, פתרו את השאלות במדרגה 1.
לפניכם גרף המתאר את המגמות והשינויים שחלו באחוז המצביעים בבחירות לכנסת (23 כנסות).
לא כל האחוזים כתובים במפורש. לדוגמא בשנת 1969 היו בחירות, אך אחוז המצביעים בבחירות בשנה זו לא כתוב במפורש.
