בחירות לכנסת א – אחוז החסימה – למורה

הנחיות למורה

יחידה:

חברה ותרבות

כיתה מומלצת:

כיתה ח', ט'

משך הפעילות המומלצת:

45 דקות

נושאים מתמטיים:

אחוזים, פתרון בעיות מילוליות.

נושאים/מושגים חוץ מתמטיים הנלמדים באשכול (הֶקשר):

אזרחות – בחירות לכנסת

ידע מתמטי ומיומנויות מתמטיים נדרשים:

נושא מושגים מיומנויות
ארגון נתונים בדרכים שונות– גרף של נקודות במערכת צירים
– טבלה
– דיאגרמת עמודות
– קריאת נתונים המאורגנים בדרכים שונות.
– הבנה של מגמת שינוי של נתונים.
אחוז– אחוז
– יחס
– הבנת משמעות האחוז.
– חישוב אחוזים במצבים סטטיים (החלק היחסי של כמות מתוך כמות כללית).
– חישוב אחוזים במצבים דינמיים (הקטנה/הגדלה).
בעיות אוריינות מתוך מציאות קרובה לתלמידים– טבלה (המרכזת את מספר הקולות שקבלה כל מפלגה)
– אחוז הצבעה
– אחוז חסימה
– פתרון בעיות המשלבות בין הבנת טקסט מילולי והצגת נתונים הלקוחים מתוך המציאות, לביצוע החישובים המתאימים לפתרון הבעיות.
– מתן טיעונים בעד ונגד העלאת אחז החסימה.

מטרות האשכול:

  • פתרון הבעיות שבאשכול דורש יישום ידע ומיומנויות במתמטיקה בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך. הפתרון מוביל להעמקת ההבנה כיצד להיעזר בידע בנושא אחוזים כדי להבין כיצד אחוז ההצבעה בבחירות ואחוז החסימה משפיעים על הבחירות לכנסת ועל הרכבה של הכנסת.
  • פתרון הבעיות שבאשכול דורש יישום ידע ומיומנויות מתמטיים במתמטיקה בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך ומוביל להעמקת ההבנה בנושא אחוזים.

מערך דידקטי מומלץ:

רצוי להקדים ולשאול את התלמידים שאלות שתלמדנה על הידע שלהם לגבי תהליך הבחירות לכנסת ישראל. למשל: כמה חברי כנסת יש? מי זכאי לבחור לכנסת? מה העיקרון העומד בבסיס שיטת הבחירות? מה פירוש המילה מנדטים? מהו אחוז החסימה? מי קובע מהו אחוז החסימה?

ארגון הכיתה: 

למידה בזוגות או בקבוצות.

ציוד נדרש: 

מחשבון, מחשב כדי שניתן יהיה להפעיל את היישומון (לא הכרחי).

ניהול השיעור: 

המורה יאפשר לתלמידים לפתור את הבעיות שבאשכול באופן עצמאי, כשבאפשרותם להיעזר במדרגות וביישומונים. המורה יעודד תלמידים שמתקשים להיעזר במדרגות, וידריך את התלמידים במקרה שישנן אי הבנות.

המורה יבקש, מתלמידים שסיימו לפתור את הבעיות שבאשכול, להציע שאלה נוספת הקשורה לאשכול ולפתור אותה.

דיון בכיתה: 

התלמידים יציגו ויסבירו את תשובותיהם בדיון. רצוי לאפשר להם להציג דרכים שונות לפתרון.

בבעיית מטרה 1: הקדמה – רצוי להדגיש שהגרף שמציג את השינויים באחוזי ההצבעה לכנסת למעשה אינו צריך להיות רציף, אך מקובל לשרטט גרף רציף במקרים כאלה כדי להדגיש את השינויים והמגמות.

בבעיית מטרה 2 – בדיון רצוי להפנות את תשומת לב התלמידים לשינויים התכופים באחוז החסימה ולהדגיש שהכנסת היא שקובעת מה יהיה אחוז החסימה. כדאי לדון במציאת דרך יעילה לפתור שאלה זו. (אין צורך לחשב איזה אחוז מהקולות קיבלה כל מפלגה).

בבעיית מטרה 3: סיכום – בדיון רצוי לשמוע נימוקים שונים שיעלו התלמידים ולבקש מהם לבסס את נימוקיהם גם על חישובים מתאימים.

שאלות נוספות – יש לאפשר לתלמידים להציג את השאלות הנוספות שחשבו עליהן ולדון בפתרונות שהציעו.
רצוי שהמורה יבחר, מבין שאלות התלמידים, את השאלות שלדעתו ראוי לדון בהן.
אפשרות נוספת היא להציע לתלמידים להגיש את השאלות הנוספות ואת פתרונן כעבודת הגשה.
הצעה לשאלות נוספות ניתן למצוא בתחתית דף זה.

אשכול א: אחוז החסימה

בנושא בחירות לכנסת – 3 אשכולות, בהם נלמד על השיטה בה מחלקים את המושבים בכנסת למפלגות השונות.

באשכולות אלו נתמקד בבחירות לכנסת בשנת 2003 (הכנסת ה-16) ונראה כיצד חולקו המושבים בכנסת זו.

הבחירות לכנסת

בבחירות לכנסת ישראל הבוחרים מצביעים עבור מפלגה (רשימה), ולא עבור אדם מסוים.

הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית-ארצית, כלומר מספר המושבים שכל מפלגה מקבלת בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים עבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה).

אחוז ההצבעה

הגדרה: אחוז ההצבעה הוא חלקם היחסי של המצביעים בבחירות בפועל, מתוך כלל האוכלוסייה הזכאית להצביע על פי חוק (במדינת ישראל זכאים להצביע אזרחי המדינה שגילם 18 ומעלה).

אחוז ההצבעה עלה במשך שנים רבות בעולם כולו, אך מאז שנות ה-60 יש נטייה לירידה באחוז ההצבעה ברוב המדינות הדמוקרטיות המבוססות. אחוז הצבעה נמוך נחשב לרוב – לבלתי רצוי.

1. בעיית מטרה 1: הקדמה

בחירות 2003

בשנת 2003 נערכו בישראל בחירות לכנסת ה-16. היו אז 4,720,075 בעלי זכות בחירה.

3,200,773 אזרחים מימשו את זכות הבחירה והצביעו לכנסת.

מתוכם 3,148,364 היו קולות כשרים (השאר נפסלו מסיבות שונות, לדוגמא, הימצאות של פתקים לשתי מפלגות שונות במעטפה אחת).

  1. מהו ההפרש בין אחוז ההצבעה לכנסת בשנת 1949 לבין אחוז ההצבעה לכנסת בשנת 2003? פרטו חישוביכם.
  2. האם אחוז ההצבעה לכנסת בשנת 2003 היה גדול מאחוז ההצבעה לכנסת באפריל 2019? נמקו.
  • אחרי שפתרתם את השאלות בבעיית מטרה 1 (הקדמה), המשיכו לבעיית מטרה 2.
  • או, במידת הצורך, פתרו את השאלות במדרגה 1.

לפניכם גרף המתאר את המגמות והשינויים שחלו באחוז המצביעים בבחירות לכנסת (23 כנסות).

לא כל האחוזים כתובים במפורש. לדוגמא בשנת 1969 היו בחירות,אך אחוז המצביעים בבחירות בשנה זו לא כתוב במפורש.

הצעת פתרון לבעיית מטרה 1 (הקדמה)

  1. ההפרש באחוזי ההצבעה: \(86.9 -\Large\frac{3,200,773\space\cdot \space100}{4,720,075}\normalsize=19.09\%\)
    \(\space\)
  2. אחוז ההצבעה לכנסת בשנת 2003 היה 67.81%   (\(\Large\frac{3,200,773\space\cdot \space100}{4,720,075}\normalsize=67.81\%\)) ובאפריל 2019 היה 68.46%, לכן ב- 2003 אחוז ההצעה לכנסת היה נמוך יותר (קשה להבחין בכך מהגרף, לכן רצוי לחשב).

1.1 מדרגה 1 לבעיית מטרה 1 (הקדמה)

בחירות 2003

בשנת 2003 נערכו בישראל בחירות לכנסת ה-16. היו אז 4,720,075 בעלי זכות בחירה.

3,200,773 אזרחים מימשו את זכות הבחירה והצביעו לכנסת.

מתוכם 3,148,364 היו קולות כשרים (השאר נפסלו מסיבות שונות, לדוגמא, הימצאות של פתקים לשתי מפלגות שונות במעטפה אחת).

אחוז הצבעה בבחירות לכנסת

הגדרה: אחוז ההצבעה הוא חלקם היחסי של המצביעים בבחירות בפועל, מתוך כלל האוכלוסייה הזכאית להצביע על פי חוק.

בעיה 1.1.1

חשבו מה היה אחוז ההצבעה לכנסת ישראל בשנת 2003.

נמקו תשובתכם.

מטרות מדרגה 1 לבעיית מטרה 1 (הקדמה)

בבעיה שבמדרגה ישנו אזכור של ההגדרה של המושג אחוז ההצבעה וכך ישנה אפשרות לתלמיד לשים לב כי בהגדרה לא מוזכרים ה"קולות הכשרים", ולכן הנתון של קולות כשרים אינו קשור לחישוב אחוז ההצבעה לכנסת.

כמו כן, התלמיד מתבקש לחשב את אחוז הבחירות לכנסת בשנת 2003, בהתאם לנתונים.

1.2 מדרגה 2 לבעיית מטרה 1 (הקדמה)

אחוז הצבעה בבחירות לכנסת

הגדרה: אחוז ההצבעה הוא חלקם היחסי של המצביעים בבחירות בפועל, מתוך כלל האוכלוסייה הזכאית להצביע על פי חוק.

בשנת 2003 נערכו בישראל בחירות לכנסת ה-16. היו אז 4,720,075 בעלי זכות בחירה.

3,200,773 אזרחים מימשו את זכות הבחירה והצביעו לכנסת.

בעיה 1.2.1

אחוז ההצבעה לכנסת ישראל בשנת 2003 היה:
(בחרו את התשובה הנכונה מבין התשובות הבאות)

א. 70%        ב. 68.46%        ג. 67.81%        ד. 66.7%        ה. 98.36%

נמקו תשובתכם.

מטרות מדרגה 2 לבעיית מטרה 1 (הקדמה)

הבעיה במדרגה 2 דומה לבעיה במדרגה 1, אך:
בנתונים לבעיית מדרגה 2 הושמט הנתון לגבי קולות כשרים, ונשארו רק הנתונים הקשורים לחישוב אחוז ההצבעה לכנסת.

בנוסף, המדרגה מאפשרת לתלמיד לבחור תשובה נכונה מביו 4 תשובות נתונות לשאלה : "מה היה אחוז הבחירות לכנסת בשנת 2003", ובכך עוזרת לתלמיד להבין שעליו לחשב אחוז זה, לבדוק את עצמו ולמצוא את התשובה הנכונה.

2. בעיית מטרה 2

  1. כמה מפלגות עברו את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-16 שנערכו בשנת 2003?
  2. ידוע כי סך-כל הקולות הכשרים של המפלגות שקבלו פחות מ- 2000 קולות הוא 9,644, זאת נוסף למפלגות ברשימה הנתונה, שלא עברו את אחוז החסימה.
    חשבו מה היה אחוז הקולות הכשרים, מבין סך-כל הקולות הכשרים, שלא היה להם ייצוג בכנסת?
  3. אילו אחוז החסימה היה 3.25% (כפי שהיה בבחירות האחרונות), כמה מפלגות היו מקבלות מושבים בכנסת בשנת 2003?

הגדרה: אחוז החסימה בבחירות לכנסת

אחוז החסימה הוא אחוז הקולות מתוך הקולות הכשרים הנדרש כדי לקבל ייצוג בכנסת.

בחירות 2003

בשנת 2003 נערכו בישראל בחירות לכנסת ה-16. היו אז 4,720,075 בעלי זכות בחירה.

3,200,773 אזרחים מימשו את זכות הבחירה והצביעו לכנסת.

מתוכם 3,148,364 היו קולות כשרים (השאר נפסלו מסיבות שונות, לדוגמא, הימצאות של פתקים לשתי מפלגות שונות במעטפה אחת).

לפניכם אחוז החסימה שנקבע בכנסות השונות:

אחוז חסימה3.25%2%1.5%1%0.83%
מספר הכנסת20-2317-1913-162-12 1

אחוזי חסימה: https://he.wikipedia.org/wiki/אחוז_החסימה_(ישראל)
אחוז הבחירות במהלך השנים: https://elections.walla.co.il/item/3344387

להלן רשימה של 20 המפלגות אשר בבחירות לכנסת ה-16 (שנת 2003) קיבלו מעל 2,000 קולות כשרים:

#מפלגהקולות כשרים
1.ליכוד925,279
2.עבודה455,183
3.שינוי386,535
4.ש"ס258,879
5.איחוד לאומי – ישראל ביתנו173,973
6.מרץ164,122
7.יהדות התורה135,087
8.מפד"ל
132,370
9.חד"ש93,819
10.עם אחד86,808
11.בל"ד71,299
12.ישראל בעלייה67,719
13.הערבית המשותפת65,551
14.עלה ירוק הרשימה37,855
15.חרות36,202
16.הברית הלאומית המתקדמת20,571
17.הירוקים12,833
18.ישראל אחרת7,144
19.אהבת ישראל5,468
20.צומת2,023

הכנסת ה- 16: https://main.knesset.gov.il/mk/elections/Pages/ElectionsResults16.aspx

הצעת פתרון לבעיית מטרה 2

  1.  אחוז ההצבעה לכנסת ה- 16 היה \(1.5\%\). לכן מספר הקולות הקטן ביותר שמפלגה צריכה הייתה כדי לקבל מושבים בכנסת היה: \(\Large\frac{1.5\space\cdot \space3,148,364}{100}\normalsize=תולוק \space47,225.46\space\approx\space 47,226\).
    לכן המפלגה האחרונה ברשימה שקיבלה מושבים בכנסת היא המפלגה "הערבית המשותפת".
    מפלגת "עלה ירוק" לא קיבלה מושבים לכנסת, וכל המפלגות שמתחתיה קיבלו פחות קולות ולכן לא קיבלו מושבים בכנסת.

    פתרון: 13 מפלגות עברו את אחוז החסימה.
    כדאי לבקש מהתלמידים לחפש דרך יעילה לפתור שאלה זו. אין צורך לחשב איזה אחוז מהקולות קיבלה כל מפלגה.

  2. ל- \(\Large\frac{(122,096 + 9,644)\space\cdot \space100}{3,148,364}\normalsize=4.184\%\) מהקולות הכשרים, לא היה ייצוג בכנסת.
  3. אם אחוז החסימה היה 3.25% היה צורך בלפחות \(\Large\frac{3.25\space\cdot \space3,148,364}{100}\normalsize\approx\spaceתולוק\space102,322\) ואז 8 מפלגות היו מקבלות מושבים בכנסת.

2.1 מדרגה 1 לבעיית מטרה 2

נניח כי בבחירות, במדינה דמיונית, היו 2,500,000 קולות כשרים. אחוז החסימה במדינה זו הוא 1.5%. כלומר, מפלגה שקיבלה פחות מ- 1.5% מהקולות הכשרים לא נכנסה לכנסת במדינה זו.

באותה מדינה היו 5 מפלגות. 2 מפלגות לא עברו את אחוז החסימה.

בטבלה משמאל, מספר הקולות שקיבלה כל מפלגה מבין 3 המפלגות שעברו את אחוז החסימה.

בעיה 2.1.1

מפלגות d ו-e לא עברו את אחוז החסימה.
אילו שתי המפלגות האלו היו יוצרות יחד מפלגה אחת, האם מפלגה זו הייתה עוברת את אחוז החסימה?

בעיה 2.1.2

מה היה אחוז הקולות הכשרים ש"הלכו לאיבוד", כלומר, שלא קבלו ייצוג בכנסת, במדינה הדמיונית?

מפלגהמספר קולות
מפלגה a1,210,000
מפלגה b839,840
מפלגה c400,160
סך-כל הקולות2,450,000

מטרות מדרגה 1 לבעיית מטרה 2

  • הבעיות במדרגה מתמקדות במדינה דמיונית ובה רק 5 מפלגות.
  • בכך הבעיות האלה מקלות על התלמיד להבין מהו אחוז החסימה, וכיצד אחוז החסימה משפיע על אילו מפלגות מקבלות מושבים לכנסת ואילו לא.

הצעת פתרון למדרגה 1 לבעיית מטרה 2

פתרון בעיה 2.1.1

למפלגות e ו- d ביחד היו 50,000 קולות והן היו עוברות את אחוז החסימה שהיה 37,500 קולות.

פתרון בעיה 2.1.2

2% מהקולות הלכו לאיבוד.

2.2 מדרגה 2 לבעיית מטרה 2

הגדרה: אחוז החסימה בבחירות לכנסת

אחוז החסימה הוא אחוז הקולות מתוך הקולות הכשרים הנדרש כדי לקבל ייצוג בכנסת.

לפניכם אחוז החסימה שנקבע בכנסות השונות:

אחוז חסימה3.25%2%1.5%1%0.83%
מספר הכנסת20-2317-1913-162-12 1

בחירות 2003

בשנת 2003 נערכו בישראל בחירות לכנסת ה-16. היו אז 4,720,075 בעלי זכות בחירה.

3,200,773 אזרחים מימשו את זכות הבחירה והצביעו לכנסת.

מתוכם 3,148,364 היו קולות כשרים (השאר נפסלו מסיבות שונות, לדוגמא, הימצאות של פתקים לשתי מפלגות שונות במעטפה אחת).

אחוזי חסימה: https://he.wikipedia.org/wiki/אחוז_החסימה_(ישראל)
אחוז הבחירות במהלך השנים: https://elections.walla.co.il/item/3344387

בעיה 2.2.1

נדב סיפר לי כי בשנת 2003 אזרחים רבים בישראל הצביעו למפלגת "עלה ירוק", אך לא היה להם ייצוג בכנסת. בבחירות אלה, אחוז החסימה היה 1.5%.

מספר הקולות הכשרים שקיבלה "עלה ירוק" היה 37,855.

  • כמה קולות מפלגה הייתה צריכה כדי לעבור את אחוז החסימה?
    \(\space\)
  • כמה קולות היו חסרים למפלגת "עלה ירוק" כדי להיכנס לכנסת?

בעיה 2.2.2

מה היה צריך להיות אחוז החסימה כדי שמפלגת "עלה ירוק" תיכנס לכנסת?

בחרו תשובות נכונות מבין 4 התשובות הבאות (יש יותר מתשובה אחת נכונה):

א. 1.3%       ב. 1.25%       ג. 1.2%       ד. 1%

תוכלו להיעזר ביישומון המצורף.

יישומון

  • גרירת הנקודה הכחולה, מאפשרת לשנות את גובה הקו האופקי המקווקוו שמציג את אחוז החסימה.
  • לניקוי היישומון כדי להתחיל מחדש, יש ללחוץ על חיצי האתחול שבפינה הימנית העליונה.

מטרות מדרגה 2 לבעיית מטרה 2

  • הבעיות במדרגה מתמקדות רק במפלגה אחת, מפלגת "עלה ירוק".
  • בכך הבעיות האלה מקלות על התלמיד להבין מהו אחוז החסימה, וכיצד אחוז החסימה משפיע על אילו מפלגות מקבלות מושבים לכנסת ואילו לא.

הצעת פתרון למדרגה 2 לבעיית מטרה 2

פתרון בעיה 2.2.1

לעלה ירוק היו חסרים 9,371 קולות.

פתרון בעיה 2.2.2

כדי שמפלגת עלה ירוק תכנס לכנסת אחוז החסימה היה צריך להיות 1.2% ומטה.
לבעיה זו מצורף יישומון, בעזרתו תלמיד יכול לבדוק מה צריך להיות בערך אחוז החסימה, כדי שמפלגת עלה ירוק תכנס לכנסת.

3. בעיית מטרה 3: סיכום

הציגו נימוק אחד בעד העלאת אחוז חסימה, ונימוק אחד נגד העלאת אחוז החסימה.

בססו נימוקיכם בעזרת חישובים מתאימים.

תוכלו להיעזר ביישומון המצורף.

יישומון

  • גרירת הנקודה הכחולה, מאפשרת לשנות את גובה הקו האופקי המקווקוו שמציג את אחוז החסימה.
  • לניקוי היישומון כדי להתחיל מחדש, יש ללחוץ על חיצי האתחול שבפינה הימנית העליונה.

הצעת פתרון לבעיית מטרה 3 (סיכום)

נימוק אפשרי נגד העלאת אחוז החסימה:

  • העלאת אחוז החסימה גורמת לכך שלקולות רבים שהצביעו לכנסת לא יהיה ייצוג בכנסת
    (סעיפים ב' ו-ג' בעיית מטרה) וזה נוגד את השיטה הדמוקרטית.

נימוקים אפשריים בעד העלאת אחוז החסימה:

  • העלאת אחוז החסימה גורמת לכך שמפלגות עם מעט קולות בוחרים ומעט מושבים בכנסת לא תיכנסנה לכנסת. אילו מפלגות שלא תהיה להן השפעה רבה על החלטות הכנסת ולכן עדיף שלא תהיינה בכנסת – זה יתרום לחיסכון בכספים וליעילות רבה יותר בעבודת הכנסת.
  • העלאת אחוז החסימה יכולה לעודד מפלגות קטנות בעלות אינטרסים משותפים להתאחד, וכך תהיה להן השפעה גדולה יותר בכנסת. לדוגמא: אם מפלגת "עלה ירוק" ומפלגת "הירוקים" היו מתאחדות, אז המפלגה הייתה מקבלת מושבים בכנסת ה-16.

יישומון של בעיית מטרה 3 (סיכום)

לבעיה מצורף יישומון המאפשר לשנות את אחוז החסימה ולבדוק כיצד משתנה מספר המפלגות שלא מקבלות מושבים לכנסת, כתוצאה מהשינוי באחוז החסימה.

4. מה עוד אפשר לשאול?

העלו שאלות נוספות ונסו למצוא להן תשובות.

הגדרה: אחוז החסימה בבחירות לכנסת

אחוז החסימה הוא אחוז הקולות מתוך הקולות הכשרים הנדרש כדי לקבל ייצוג בכנסת.

בחירות 2003

בשנת 2003 נערכו בישראל בחירות לכנסת ה-16. היו אז 4,720,075 בעלי זכות בחירה.

3,200,773 אזרחים מימשו את זכות הבחירה והצביעו לכנסת.

מתוכם 3,148,364 היו קולות כשרים (השאר נפסלו מסיבות שונות, לדוגמא, הימצאות של פתקים לשתי מפלגות שונות במעטפה אחת).

לפניכם אחוז החסימה שנקבע בכנסות השונות:

אחוז חסימה3.25%2%1.5%1%0.83%
מספר הכנסת20-2317-1913-162-12 1

אחוזי חסימה: https://he.wikipedia.org/wiki/אחוז_החסימה_(ישראל)
אחוז הבחירות במהלך השנים: https://elections.walla.co.il/item/3344387

להלן רשימה של 20 המפלגות אשר בבחירות לכנסת ה-16 (שנת 2003) קיבלו מעל 2,000 קולות כשרים:

#מפלגהקולות כשרים
1.ליכוד925,279
2.עבודה455,183
3.שינוי386,535
4.ש"ס258,879
5.איחוד לאומי – ישראל ביתנו173,973
6.מרץ164,122
7.יהדות התורה135,087
8.מפד"ל
132,370
9.חד"ש93,819
10.עם אחד86,808
11.בל"ד71,299
12.ישראל בעלייה67,719
13.הערבית המשותפת65,551
14.עלה ירוק הרשימה37,855
15.חרות36,202
16.הברית הלאומית המתקדמת20,571
17.הירוקים12,833
18.ישראל אחרת7,144
19.אהבת ישראל5,468
20.צומת2,023

הכנסת ה- 16: https://main.knesset.gov.il/mk/elections/Pages/ElectionsResults16.aspx

5. הצעות לשאלות נוספות

(מופיע במדריך למורה בלבד)

שאלה 1

(מתייחסת לגרף של אחוז המצביעים לכנסת בשנים 1949-2019)

האם אחוז מצביעים קטן יותר בבחירות לכנסת משמעותו היא שמספר המצביעים לכנסת קטן יותר ?

שאלה 2 

מלאו את הטבלה הבאה:

מספר הכנסתמספר בעלי זכות הבחירהאחוז ההצבעהמספר הבוחרים
הכנסת ה-1506,56786.9%440,207
הכנסת ה-31,057,79582.8%?
הכנסת ה-102,490,014?1,954,609
הכנסת ה-226,394,03069.83%?

ענו על השאלות הבאות:

  • באיזו מהכנסות שבטבלה היה מספר הבוחרים הגדול ביותר?
  • באיזו מהכנסות שבטבלה היה אחוז ההצבעה הגבוה ביותר?

(ניתן ללחוץ על התמונה ולהגדילה)